(ראשי פרקים - המשך)

ישנו רגע אחד אשר בו
הספק, הציניות, ההתלבטויות המתסכלות, השיקולים הכלכליים, הלחץ החברתי,

וכל שאר הרעות החולות המעכבות אדם-יוצר,

חייבות להידחק אל קרן זווית שכוחת אל,

ולפנות מקום לאמון,
לאמונה התמימה באפשרות התיקון,

תיקון עולם באמצעות היצירה.

(בעקבות הכנס הירושלמי בבית מאזי"ה השבוע: תיאטרון כתיקון עולם)