הוּא-הוּא – הָאֶחָד הַיָּחִיד מַלְחִין בְּגוּף זָכָר

שֶׁעוֹשֶׂה אַהֲבָה בָּראשׁ שֶׁלּוֹ. יֵשׁ לוֹ עוֹד אֵיבָר

עִם אָקוּסְטִיקָה שֶׁל אוּלַם קוֹנְצֶרְטִים בָּראשׁ.

אֵין לוֹ צורֶךְ בְּצֶ'לוֹ, אֵין לוֹ צורֶךְ בִּפְסַנְתְּרָן

לא בְּזַמֶּרֶת מֶצוֹ אוֹ סוֹפְּרָן, אֵין לוֹ צורֶךְ בְּכַנָּר

וְתוף כִּי הַכּול נִמְצָא אֶצְלוֹ בָּראשׁ

בָּאופֶן הַמֻּשְׁלָם וְהַבִּלְתִּי נָגִישׁ, בִּלְתִּי נָגוּעַ, מֻשְׁלָם וּבְתוּלִי

לָנֶצַח מְרַחֲפִים צְלִילִים חָפְשִׁיִּים בְּסֻלְמוֹת הַמּוּזִיקָה.

אֵיזֶה אומֶץ, אֵיזֶה יופִי, אֵיזוֹ בְּדִידוּת, אֵיזוֹ אִיזוֹלַצְיָה.

הַמַּלְחִין צָרִיךְ לְהוֹכִיחַ שֶׁהוּא מַלְחִין – הוּא נִדְרָשׁ

אֲבָל אֵין לוֹ אֵיךְ, הוּא מַלְחִין אִלֵּם.

מִי יַאֲמִין לוֹ, ראשׁוֹ אֵינוֹ שָׁקוּף וְהַתָּוִים הֵם רַק

צִיּוּר לא נִרְאֶה וּבְמוחוֹ מוּזִיקָה שֶׁמִּתְדַּפֶּקֶת בַּדְּפָנוֹת

וְרוֹצָה לָצֵאת לָאֲוִיר הַחָפְשִׁי, וּמִצַּד שֵׁנִי הוּא כְּמוֹ בְּתוּלָה

בַּת מֶלֶךְ בְּאַגָּדַת שְׁלושָה וְאַרְבָּעָה שֶׁמְּחַכָּה לִתְנָאִים טוֹבִים

לְהִשְׁתַּחְרֵר, מְחַכָּה לַזִּוּוּג שֶׁלָּהּ, לְכַנָּר אוֹ צֶ'לָן אוֹ לַחֲלִילָן אוֹ

לְטֶנוֹר, שֶׁיִּשְּׂאוּ אוֹתָהּ מִשָּׁם לְאִשָּׁה – הַמּוּזִיקָה

רוֹצָה לִהְיוֹת גֶּשֶׁם נָשׂוּי אֲבָל הָעוֹלָם לא רָאוּי לָהּ,

הַמּוּזִיקָה נִשְׁאֶרֶת בְּתוֹךְ הַמַּלְחִין בָּאִלְּמוּת שֶׁלּוֹ, נֶאֱמָנָה לוֹ רַק לוֹ

בִּלְתִּי מֻשֶּׂגֶת וְתָמִיד-תָּמִיד בִּזְמַן הַתִּקְוָה.

1.8.05