הצטרפו לאיגרת השבועית

"בתיאטרון החדר יש משהו קסום. זה נובע מהסובלנות, הקבלה, האיכפתיות" (אבי גיבסון בר-אל, במאי ושחקן, מנהל אמנותי של תיאטרון הסמטה, בוגר תיאטרון החדר)


שילה: יומני היקר 1

שרבוטים ביומן בעוד אחר צהריים של פורענות 

 

"אני לא רוצה להיות בחברה של מטורפים", העירה אליס. "אבל, אין לך ברירה", אמר החתול: "כולנו מטורפים כאן. גם אני מטורף. גם את מטורפת". "איך אתה יודע שאני מטורפת?", שאלה אליס. "את חייבת להיות", אמר החתול, "אחרת לא היית מגיעה לכאן".

 

יומני היקר,

גלעד שליט. גלעד שליט. שליט. גלעד. גלעד שלנו. דגלים דגלים דגלים. איזו שמחה זו הייתה. שמחה אמיתית כבר כתבתי ? גלעד שליט. איזה פרץ של שמחה והתרגשות ושמחה שבלב פנימה. דגלים דגלים. הצדעה של גלעד לראש הממשלה, למצביא העליון. הליקופטרים. אבק. תנועת השיירות. השוטרים הנרגשים שקיפצו וכיוונו את כלי הרכב. כל דגלי השלטון בפריים של הצלם. כל עוד בלבב פנימה. הדגלים, השרים, אנשי הצבא, מכוניות השרד וכל הדגלים שמסביב. ואיזה דגלים. דגלי כחול לבן גדולים. לא גדולים סתם, ענקיים. אולי לא ענקיים מספיק, חבל שלא היו גדולים עוד יותר. שמחה גדולה ואמיתית. שמחה שמהולה בעצב. אחרי כל ההתרגשות, המאוויים, התקווה, המחשבות, ערכי העם והמדינה, שיבת בנים לגבולם, מנורה גדולה שתאיר את הבית השלישי, אחרי כל אלה, בחור צנום חזר, קצת מסכן, חייל פשוט כזה. איך הוא נלקח בשבי בקלות כזו, אני תוהה, איך ייתכן שלא נלחם כארי והשמיד עם סכין בין שיניו את האויב, עמלק האכזר.

 

זהו. מרגישה קצת כמו אחרי אורגזמה, כשהבחור השעיר לצידי מסתובב ונרדם. הרבה מהומה על עניין קטן. מחר חוזרים לעבודה ולמריבות עם השכנים. ומתי כבר נתקוף את אירן?

 

שיט.. אי אפשר לנוח לרגע. עכשיו הרגו לנו את קדאפי. איך אפשר להאמין לערבים האלה?

(שילה)

-------------- -------------- --------------

שוטף פלוס

עם איתי יטוב (בוגר תיאטרון החדר)

בלוג סטירי בוידיאו, מתעדכן אחת לשבוע:http://shotefplus.org

-------------- -------------- --------------

הטלוויזיה החברתית

סרטונים ומבזקים: www.TV.social.org.il 

(אהוד שם טוב, 052.5433100)

-------------- -------------- --------------

הירקון 70

מהדורת חדשות שבועית: www.hayarkon70.org

(הירקון 70)

לאיגרת השבועית של 2011 . 10 . 27