ביום חמישי, 11.8.2011, התקיימה בתיאטרון יפו הצגת "מונודיא 2011", ערב מונולוגים-דיאלוגים בבימוי חברי קבוצת המנחים ובביצוע קבוצות המשחק של תיאטרון החדר, 2010-2011. הנושא המרכזי של הערב: "חוויה מקומית", מבט עקום-ישר, עצוב-מצחיק, על הדמויות שבתוך עצמנו וסביב לנו. בכל שבוע אנו מביאים קטע מתוך המופע.

מרנינה

כתבה וביימה: שני קינסטלר.

שחקנים: ירדן לב – מרנינה. אריק אלון – הבחור.

(פאב חשוך, מרנינה שתויה)

קובי! אני רוצה את הזין שלך בין הרגליים שלי. איזה מזל אתה? אני המזל הזה. איזה מזל אתה אוהב? שור? סרטן? עקרב? בלילה אני עקרב, ביום אני בתולה.

אני גרה עם ג'ני ומרקוס בפנטהאוס בסנטר. ג'ני מהודו ומרקוס מדרום אפריקה. ובימים ג'ני מבשלת ומרקוס מנקה ואני יורדת להם כשהם מבקשים יפה ובלילות אנחנו מקבצים נדבות וצוחקים על העולם ועל האנשים שמרחמים עלינו. הם לא מכירים אותנו. נבלות. עושים פרצוף עקום כאילו אנחנו מפריעים להם כשבעצם אנחנו גורמים להם להרגיש יותר טוב עם עצמם. בלאט. נבלות.

איך בא לי זין מכובד שיהיה לי בבית, לא נשמה, לא גבר, לא רגיש. זין מכובד עם ביצים לא גדולות מדיי. מה כבר ביקשתי? זין? בלאט. כזה יש בכל מקום. אבל מכובד קשה למצוא. לרוני ולאח שלו יש זין כזה אבל הוא האקס שלי נינה ואי אפשר ככה לעשות בלגן במשפחה. אבי, אל תלך, תן לי לראות מה יש לך. אל תבייש אבי, גם לי יש מה להראות. אני לא מה שאני נראית. יש בי רגישות, אהבה, חום לתת. אל תלך אבי. אני אעשה לך שואו גדול אבי! בלאט. וויו מאט! מניאק! כבר לא נותנים כבוד לאישה שרוצה לתת. ולקחת... חכה, חכה!

(שולפת אקדח)

או! עכשיו הוא נעצר! פתאום אתה כבר לא גבר כל כך גדול מה? בוא, בוא פשפש קטן, בוא הנה. אתה יודע מה אימא שלי הייתה אומרת? מרנינוצ'קה, כשהעולם לא נותן, צריך לקחת! צריך לקחת! ולהסתפק! כי אין מספיק לכולם! נשמה. לא כמוך, קמצן מלוכלך. עכשיו בחזרה לעניין,
(מכוונת את האקדח לאיבר מין שלו)
הוא, מכובד?

(הבחור מהנהן, מרנינה גוררת אותו החוצה)